גרעין קהילתי וקריית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 580444826

יזמות אנושית אקטיביסטית ומהלכים אלוקיים

פרשת  ויגש

בפרשה נסגר המעגל של פרשיית מכירת יוסף. יוסף מתגלה לאחיו כמשנה למלך מצרים, ושולח הודעה לאביו שהוא בחיים. בכך מסתיימת התקופה הקשה ביותר במשפחת בית יעקב, שבה יוסף נחשב כנעדר, יעקב חי בתודעה מתייסרת שיתכן והנורא מכל קרה, והאחים נצרו בליבם את הסוד הנורא של המכירה.
בסגירת מעגל זו מתבררים כמה עקרונות ביחס בין היזמות האנושית האקטיביסטית והמהלכים האלקיים. זוהי אחת מסוגיות היסוד בעולמו של איש האמונה.
האחים יזמו את המכירה למטרתם, אולם הקב"ה הסב והפך את המהלך לטובה, והרחיב אותו ממעגל מצומצם של סכסוך פנים משפחתי, למעגלים גדולים ועצומים של חיי עולם: "ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלקים לפניכם. וגו'. וישלחני אלקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה. ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים". (בראשית מה ה-ח). ובפרשה הבאה נחזור ונקרא: "ואתם חשבתם עלי רעה, אלקים חשבה לטובה, למען עֲשׂה כיום הזה להחיות עם רב". (בראשית נ כ).
איש האמונה אמור להיות מעורב בהנהגת המציאות. הוא אינו אמור להיות פאסיבי ולהמתין כמתבונן מן הצד שהמציאות תתקדם רק ע"י ההנהגה האלקית. אלא "לפעול עם אל". עליו להשתמש בתבונה האנושית, ולזהות, כמיטב יכולתו, את המגמה האלקית בהנהגת המציאות, כדי ליזום את השתלבותו בה, ולתרום לה את חלקו. אולם יש והתבונה האנושית אינה מזהה בצורה נכונה את המהלך האלקי. זיהוי שגוי עלול ליצור התנגשות בין המהלך האלקי לבין היוזמה האנושית.
יש שפירשו שמהלך המכירה נולד (בתחילת פרשת וישב) בעקבות יוזמתו של יעקב אבינו להתחיל במהלך של יסוד התיישבות הקבע של המשפחה, בארץ ישראל. מהלך שבעקבותיו תקום הממלכה של האומה הישראלית בארץ ישראל. וזאת, בשונה מאברהם ויצחק שהתמקמו בארץ כגרים, ולא הכינו בה תשתית להתיישבות של משפחה ואומה. "אמר הכתוב: "וישב יעקב", ולא אמר ויגר יעקב, כמו שאמר "מגורי אביו". הודיענו הכתוב בזה הלשון שחשב יעקב להתיישב ולהשתקע בארץ אשר אבותיו לא נשתקעו שם, לאביו נאמר "גור בארץ הזאת",  ובאברהם נאמר "ויגר אברהם", שהיו יודעים שלא תהיה דירתם קבע, "כי גר יהיה זרעך" קודם לכן "בארץ לא להם", ו"דור רביעי ישובו הנה", ויעקב חשב כי אולי יתיישב עתה ויקבע דירתו שם. ועצת ה׳ וגזירתו היא תקום ובא לו ענין יוסף להתגלגל הירידה למצרים לקיים עצת השם וגזירתו". (דרשת אבן שועייב פ׳ וישב).
במדרש מבואר שיעקב סבר שהיגיע העת לכך, משום שנבואת הגלות של ברית בין הבתרים כבר התקיימה, ולא יהיה עוד צורך בגלות נוספת. "וישב יעקב, אמר ר׳ אלעזר מה "וישב יעקב"? מלמד שחשב יעקב בדעתו ואמר: כבר אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם להיות בניו גרים. הרי אני הייתי גר עשרים שנה בבית לבן משועבד בצאנו. וכיון שראה שעשו הלך לעיר אחרת לגור, אמר יעקב בזה יתקיים שעבוד ארבע מאות שנה, ונתיישבה דעתו.
אמר הקב״ה: מחשבתי עמוקה ממחשבתך שנא': "כי לא מחשבותי מחשבותיכם", מיד הביא עליו עלילה על ידי יוסף כו', אימתי הביא עליו עלילה בעת שנתייאש משעבוד מצרים ונתיישבה דעתו שנא': "וישב יעקב". (מדרש מכתב יד - תורה שלמה בראשית לז א).
בפרשתנו מתברר למפרע שהתוכנית האלקית היתה אחרת, ומהלך המכירה נועד 'להחזיר' את התהליך למסלול שהקב"ה יעד לו מלכתחילה.

בפרשתנו מתברר עקרון נוסף: זיהוי שגוי של המהלך האלקי, עלול לגרום לאדם להתייחס למהלך, כמהלך שלילי, רק משום שכך הוא נראה למראית עין, למרות שמתחת לפני השטח הוא מוביל ליעד חיובי. "ואמנם, יש לך לדעת הקדמה גדולה, והיא, שבאמת אין הקב"ה מואס יגיע כפיו לעולם ח"ו, ואינו עוזב ומניח את העולם; אלא בשעה שנראה כאילו העולם עזוב ממנו, הענין הוא שאדרבא, הרי הוא מחדש טובה לעולמו, ונפלאותיו ומחשבותיו תמיד כל היום רק לתיקונו של עולם, לא לקלקולו; אלא שהוא מסתיר עצתו הסתר גדול מאד, ואז נמצא העולם כמו עזוב, ובני האדם סובלים עונשי חטאתיהם. וכך אמרו חז"ל (ב"ר, צא, י) על יעקב אבינו ע"ה: "ויאמר ישראל למה הרעותם לי" (בראשית מג, ו), ר"ל בשם ר' חמא ב"ח: מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה אלא כאן. אמר הקב"ה, אני עוסק להמליך בנו במצרים, והוא אומר, "למה הרעותם לי'. הדא הוא דאתמר (ישעיהו מ, כז): "נסתרה דרכי מד'" וגו'. והיינו, כי כל זמן שהיה יעקב אבינו בצער על פרישת יוסף ממנו, הקב"ה לא היה אלא מגלגל גלגולים להמליך יוסף ולהחיות את יעקב בשלוה, אלא שמתוך שעצה עמוקה היתה, היה הצער עובר על יעקב". (הרמח"ל דעת תבונות סי' קמו).
  •  

              גרעין קהילתי וקרית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 

    FacebookGoogle+TwitterYoutube