אסטרטגיה של אומה שנולדה במדבר
לפרשת במדבר
 
פרשת השבוע, וכך גם החומש כולו, נקרא 'במדבר', למרות שלא כך פותחת אותו התורה. הפרשה עוסקת במפקד של שבטי ישראל, לפי יוצאי צבא, ובארגון המדוקדק של מחנה ישראל באופן שייעצב את התנהלותו בזמן שהייתו במדבר.

ספר במדבר מקיף את רובה המוחלט של תקופת השהות במדבר, מחודש אייר של השנה השניה ליציאת ממצרים ועד לערב הכניסה לארץ. לכתחילה השהות במדבר היתה אמורה להיות קצרה, והיא הוארכה בשל חטא העגל וחטא המרגלים.
יש נטיה להתייחס לספר במדבר כאל ספר המתאר את קורותיהם של עוברי דרכים בדרך אל יעדם. כשהדרך והשהות של עם ישראל במדבר- לא היתה בעלת חשיבות משל עצמה, מלכתחילה, וגם לא לתחנות הביניים שבדרך. האמנם?!

השוואה בין פתיחת החומש והפרשה לפתיחת חומש ויקרא, תגלה שני פסוקים דומים: "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמור"; "וידבר ה' אל משה במדבר סיני". אולם חומש 'ויקרא' מכונה על שם המילה הראשונה הפותחת אותו, ואילו חומש במדבר לא נקרא 'וידבר' אלא על שם המקום שבו היה ה'דיבור' למשה, (לכאורה על פי זה היה צריך חומש 'ויקרא' להיקרא 'מאהל מועד')?
מכאן שהחומש נקרא 'במדבר' לא רק משום שם המקום בו נאמר, אלא משום שהשם משקף את מהות הספר.

כבר ביציאה ממצרים, הקב"ה מוביל את עם ישראל דרך המדבר דווקא, ולא ישירות ב'דרך המלך' הקצרה, "דרך ארץ פלישתים", מתוך שיקול איסטרטגי. "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים, כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה. ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף". (שמות יג יז. ובמורה נבוכים – ח"ג פ' לב)
 
גם לשהות במדבר יש יעוד איסטרטגי. הוא שלב בתהליך הלידה והעיצוב של עם ישראל ולא רק כעוברי דרכים בדרך אל היעד. לאחר שלב היציאה וההנתקות ממצרים ותרבותה הגיע שלב שבו עם ישראל נזקק לעצב את אופיו היחודי  - הרוחני התרבותי והלאומי. לשם כך הקב"ה מבודד ומבדל אותו מן האומות, במדבר (ראה דרך ד' ח"ד פ"ח). במקום שאין בו קיום חומרי, רק רוחני, למעין 'סדרת חינוך' רוחנית לקראת הבאות. על כן מכונה עם ישראל כמי שעלה "מן המדבר". "'מי זאת עולה מן המדבר' (שיר השירים ח ה). וכי מן המדבר העלה אותם? והלא ממצרים העלה אותם! וכו'"(מדרש זוטא שיר השירים ג ו).
אלא מכאן ש"כל המעלה והדיבור שקנו ישראל הוא מן המדבר! וכן הוא אומר "מי זאת עולה מן המדבר", עילוין של ישראל הוא מן המדבר, תורה מן המדבר, מן מן המדבר, שליו מן המדבר, ענני כבוד מן המדבר, הלבישם רקמה והעדם עדי, והנעילם תחש, ונשא את ראשם, ונתיחסו למשפחותם, ונתחבבו לפני המקום, הכל מן המדבר, שנאמר (דברים ל"ב, י'): "ימצאהו בארץ מדבר", וכו', וכן הוא אומר (ירמיה ל"א, א'): "מצא חן במדבר". (ש"ך במדבר א א)
על כן השהות במדבר הוא חלק מהסיפור המכונן של תולדותינו, מלכתחילה. ספר 'במדבר' עוסק בפרק הזה ותהפוכותיו.
לעצם השהות במדבר יש גם מאפיינים נוספים שהם חלק מאסטרטגיית הלידה והעיצוב של עם ישראל, כ'אנשי המדבר'.

המדבר הוא חלק מתבנית  נוף מולדתנו. כ'אנשי המדבר' סגלנו לעצמנו איתנות יוצאת דופן מול אתגרים. רכשנו את היכולת לראות את הערך האמיתי של כל דבר, כמות שהוא ולא יותר, ללא פאר וללא הדר, ללא יפוי ללא האדרה. כ'אנשי המדבר' וארץ ציה ושממה, איננו יכולים להרשות לעצמנו לראות שום דבר שקיים כמובן מאליו.  אנו 'אנשי המדבר', שנולדו במקום שאדם לא יכול להיוולד ובן אנוש לא יכול  להתקיים. אנחנו נולדנו מתוך ובתוך נס, על כן תודעת הנס הקיומית מובנה עמוק בעומק ישותנו האישית והלאומית. מאז אנחנו מצויידים בחוש מיוחד שגורם לנו לראות את ההשגחה האלקית אשר מלווה אותנו ובלעדיה לא היינו מתקיימים.

המסך העבה שממסך את המציאות לא יכול  להטעותנו. גם זמן רב מאז שיצאנו מן המדבר לארץ נושבת.
 
  •  

              גרעין קהילתי וקרית חינוך ע"ש מאיר והראל ע"ר 

    Facebook
    Google+
    Twitter
    Youtube